שלום בית בבית הדין הרבני: אפשרות אמיתית או רק טקטיקה משפטית?

תביעת שלום בית הנדונה בבית הדין הרבני - האם מדובר ברצון אמיתי וכנה לתקן את הקשר הזוגי או באסטרטגיה וטקטיקה משפטית? כל המידע בפנים.

תביעה ל"שלום בית" היא ללא ספק אחת מהסוגיות המרתקות, העדינות והמורכבות ביותר הנדונות בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ. כאשר החבילה הזוגית מתפרקת ואחד מבני הזוג מעוניין במפגיע להתגרש תוך זמן קצר, בעוד שהצד השני מסרב בטענה כי ברצונו לשקם ולתקן את מערכת היחסים ולחסוך מהילדים גט קורע לב - בית הדין הרבני נכנס לתמונה.

כל מהותה של התביעה לשלום בית

שלא כמו בשיטות משפט חילוניות ומערביות ברחבי העולם שבהן מספיק שצד אחד ירצה להתגרש (No-fault divorce) כדי לפרק את קשר הנישואין באופן כמעט אבסולוטי - בדין העברי קיים כבוד רב למערכת הנישואין, והשלמות המשפחתית עומדת כערך עליון. התלמוד במסכת גיטין אף מציין: "כל המגרש אשתו ראשונה – אף המזבח מוריד עליו דמעות".

זו בדיוק הסיבה שבבית הדין נדרשת לרוב הוכחה או "עילת גירושין" הלכתית במקרים שאין הסכמה למתן גט מידי. במידה וצד אחד טוען שחפץ הוא בכנות בהשכנת שלום, ובית הדין אינו רואה עילת גירושין חד-משמעית הפסולה לפי ההלכה, רוב הרכבי הדיינים ייטו במובהק לעודד או אף לחייב ניסיון לשיקום חיי הנישואין באמצעות יועץ זוגי ויעכבו פסיקת מסקנות סופיות.

מתי הכוונה היא כנה ומתי מדובר בטקטיקה פסולה?

בעקבות העובדה הפשוטה שתביעה לשלום בית מעניקה "זמן" ויכולת עיכוב משמעותיים לצד התובע, ובכך דוחה את פירוק השיתוף הכלכלי, הפכה תביעה זו ברבות השנים למושג נפוץ ככלי משחק טקטי במסגרת "מלחמות" בין בני הזוג בהליכי גירושין עקובים מדם.

לכן, מוטל על הדיינים האתגר הקשה לבצע בחינה עמוקה של כנות התביעה, הבוחנת מספר מרכיבים מרכזיים בהתנהגות הטוען:

• מעשים ולא רק מילים: מי שמגיש מסמך בקשה ל'שלום בית', אך בד בבד ממשיך להשפיל ביטויים של לעג, בוז או אלימות – מוכיח למעשה דרך התנהגותו כי מדובר בבקשת להשהייה שקרית גרידא.
• הגשת תביעות משפטיות הרסניות במקביל: ניהול מצור משפטי קשה נגד בן הזוג בבית משפט לענייני משפחה, תוך העלאת דרישות מחמירות ביותר מעידה במקרים רבים בפני בית הדין שהשלום רחוק מראש מעייניו של המבקש.
• חוסר שיתוף פעולה בייעוץ זוגי: דיינים מפנים במקרים של הכחשות לגורם טיפולי מקצועי. היעדרות מהטיפולים מהווה אינדיקציה חזקה לחוסר כנות מובהק.

השלכות כלכליות של קבלת בקשת 'שלום בית' כנה

במידה והבקשה אושרה ככנה ואסלית בפני הרכב הדיינים, ישנם סעדים שבית הדין עשוי להעניק אשר עשויים להיות בעלי משמעויות כלכליות וחוקיות כבדות משקל. ראשית, יכולה להיפסק "זכות מדור ספציפי" לאישה – קרי, צו איסור דיספוזיציה שאינו מאפשר למכור את דירת בני הזוג כדי להבטיח את אי שיבוש נסיונות הפיוס ומגוריה תחת אותו גג.

שנית, כל עוד בית הדין לא קבע כי הבעל רשאי שלא לתת מזונות מכוח כך שהאישה התנהגה באופן החורג מדיני הדת, ייתכן והוא יחויב להמשיך לפרנסה. מנגד, כאשר מדובר בתביעת שלום בית שנועדה אך ורק בכדי להכניע את הבעל כספית במצבים של קשר מת, הבעל עלול לזכות בתביעת גרושין בסופו של יום ולנער במצבים מסוימים את האישה מכל זכאות לכתובה.

הצורך בטוען רבני בשלב המכריע

כאשר מדברים על כנות התביעה והצורך בשלום בית אל מול טענות הבעל לגירושין - או להיפך - נדרשת רמת בקיאות הלכתית עצומה. אשת מקצוע מהתחום (קרי טוענת רבנית או טוען רבני) אשר נושמים טפסים ובקשות הללו ביומיום לא יטעו או ימעדו, ויידעו אלו פסקי דין בדיוק לשלוף אל מול תשובות היריב. הם יידעו להביא את הוכחת הקרע או הוכחת קיומו באופן השכנוע הטוב והמדויק ביותר בפני הרכב הדיינים האזורי בתוואי אותו הדין העברי והשולחן ערוך מתווים מראש.

לסיכום דבר

בין אם הלב סבור שאפשר לתקן ובוער בכם הרצון לתבוע שלום בית, ועל אחת כמה וכמה אם הצד השני תובע זאת באמת רק כדי להרע את מצבכם המשפטי במשפט גירושין מלוכלך – ליווי וייעוץ חכם בבית הדין אינם בגדר מותרות. מדובר במפתח ראשון ליציבות ובניית כותל מגן כלכלי, משפחתי ונפשי בתיק הסבוך הזה.